חסימת יוטיוב בעולם הערבי
אתר האינטרנט Youtube, הנחשב לאתר השני בפופולאריות שלו באינטרנט, מהווה יעד לחסימות מצד מדינות רבות ברחבי העולם מאז הקמתו בפברואר 2005. אתר זה משמש במה להצגת סרטוני וידאו המועלים על ידי המשתמשים. הסרטונים המועלים על ידי הגולשים הינם בנושאים שונים ומגוונים, החל בסרטונים מוזיקליים וכלה בסרטונים בעלי אופי פוליטי.
בשל אופיו של האתר והמדיה הויזואלית המוצגת בו, הוא מהווה כר להצבת תכנים העלולים להיחשב כפוגעים במדינות ובתרבויות מסוימות. כך למשל עלולים הסרטונים לפגוע ברגשות הציבור (וברגשות המשטר) מבחינה דתית, מוסרית, תרבותית ופוליטית. בשל כך נחסם האתר, בצורה זו או אחרת, במדינות העולם בכלל ובמדינות ערב והאסלאם בפרט[1].
בין השנים 2008-2006 נחסם האתר במדינות ערב והאסלאם כדלקמן:
איחוד האמירויות – האתר נחסם במחצית 2006 בשל הצגת סרט דוקומנטארי בן שבעה חלקים על הבאת נשים ארמניות לתעשיית הזנות בדובאי.
אינדונזיה – האתר נחסם למשך מספר ימים במהלך מאי 2008 בשל פרסום קדימון לסרט 'פִתנה', אותו יצר גרט וילדרס, חבר הפרלמנט ההולנדי לשעבר. הסרט היוצא נגד הקראן ומציג את האסלאם באור שלילי.
איראן – בדצמבר 2006 בוצעה חסימה גורפת של האתר ואתרי שיתוף אחרים בטענה כי אלו אינם מוסריים.[2]
מצרים – בנובמבר 2007 דווח על חסימת חשבונו של משתמש מקומי באתר.[3]
מרוקו – במאי 2007 נחסם האתר למשך חמישה ימים בשל סרטונים המציגים את יחס הממשל לתושבי סהרה המערבית.[4]
סודאן – ביולי 2008 דיווח בלוגר סודאני על חסימת האתר במדינה.[5]
סוריה – במחצית השנייה של שנת 2007 נחסם האתר מספר פעמים;
בסוף יולי 2007 דוּוח על כך שהאתר חסום לגלישה מכל ספקיות האינטרנט במדינה וכי בעת ניסיון להיכנס אל האתר מתקבל עמוד ריק.[6]
בסוף אוגוסט 2007 דוּוח על חסימת האתר. האתר נחסם ככל הנראה בגללל סרטון המציג את אשת הנשיא כמרילין מונרו על עקבים גבוהים ושמלה מתנפנפת בעת קבלת פנים בשדה התעופה לצד בעלה.[7]
בסוף נובמבר 2007 דוּוח על חסימת 109 אתרים שונים וביניהם Youtube בעיקר בשל ביקורת המובעת בהם נגד השלטונות, תוך ציון כי מספר האתרים החסומים הוכפל בשבועיים הקודמים לדיווח.[8] כמו כן הועלתה הטענה כי יותר ויותר אתרים נחסמו בשנתיים האחרונות לעומת זמנים קודמים בהם הותרה גישה לאתרים שנחסמו בעבר.
פקיסטאן – חסימת האתר החלה בתחילת 2006 עת הנחתה רשות התקשורת את 70 ספקיות האינטרנט במדינה לחסום אתר זה ועוד 11 אתרים נוספים שהציגו את הקריקטורות מעוררות המחלוקת של הנביא מחמד.
ב-22 בפברואר 2008 נחסם האתר שוב בשל קדימון לסרט 'פִתנה'.[9] החסימה הוסרה כעבור ארבעה ימים עם הסרת הסרטון משרתי האתר.
תוניסיה – בתחילת נובמבר 2007 דוּוח כי האתר נחסם מבלי לפרט את הסיבה לכך. חסימה נוספת בוצעה במאי 2008 בשל סרט שהועלה לאתר ובו עדויות של אסירים פוליטיים לשעבר ופעילי זכויות אדם.[10]
תורכיה – מדינה זו ייחודית בכך שלהבדיל מאירועי חסימה חד פעמיים, כמצוי בחלק מהמדינות או חסימה גורפת כבאחרות, הרי שבה ניתן למצוא אירועים חוזרים ונשנים של חסימת האתר. ייחוד נוסף מצוי בעובדה שההנחיה לחסימה מגיעה מן המערכת המשפטית אל חברת התקשורת הממשלתית. זאת, על פי רוב, בשל סרטונים המועלים לאתר הפוגעים בדמותו של אבי האומה התורכית, כאמל אתא-טורק ובאחדות המדינה ואופייה;
במרץ 2007 נחסם האתר למספר ימים בגלל סרטון אשר העליב את אבי האומה וכלל רמיזות הומוסקסואליות לגביו. הסרטון הועלה לרשת ככל הנראה בידי גולשים יוונים על רקע הסכסוך המתמשך בין שתי המדינות בנוגע לקפריסין. בית המשפט החליט על ביטול הצו לאחר שהסרטון הפוגע הוסר מהאתר.[11]
בספטמבר 2007 דוּוח על חסימת האתר, הפעם בשל סרטון לאומני שהוצג בו, סרטון המהלל רצח של עיתונאי ארמני.[12]
בינואר 2008 נחסם האתר בהוראת בית המשפט ככל הנראה בשל סרטים שהתפרסמו בו ומעליבים את אבי האומה.[13]
במהלך מאי 2008 נחסם האתר לשבוע בהוראת בית משפט בטענה כי אין לו אישור מהרשויות במדינה.
במהלך נובמבר 2008 נחסם האתר בהוראת בית המשפט באנקרה בשל תכנים הפוגעים באבי האומה והתומכים במפלגה הכורדית ה-PKK.[14]
ניתן לראות מספר קווים מאפיינים בפעילות מדינות ערביות ואסלאמיות נגד האתר YouTube:
האתר נחסם בצורה זו או אחרת גם בברזיל, אוסטרליה, בורמה, סין ותאילנד, אולם מרבית החסימות מבוצעות בעולם הערבי והאסלאמי.
כמו לגבי חסימת אתרים אחרים, נחלקות המדינות בין אלו החוסמות אתר זה משיקולים מוסריים-ערכיים-תרבותיים לבין אלו החוסמות אותו משיקולים של פגיעה במשטר. כן נחסמים תכנים בהם מובעת ביקורת על שליטים קודמים או עכשוויים או תכנים המתייחסים לסוגיית זכויות האדם במדינה.
אף לגבי משך החסימה קיימת חלוקה ברורה. בין אלו החוסמות את האתר למספר מועט של ימים ועל פי רוב בשל סרטונים ספציפיים, לבין אלו החוסמות את האתר באופן קבוע או לפרקי זמן ארוכים.
מלבד תורכיה בה אירועי החסימה הינם על פי צווי בית משפט, הרי שביתר המדינות החסימה הינה תוצר של החלטת ממשלה או של רשות התקשורת.
הנהלת האתר נעתרת לעיתים לבקשת הממשלות ומסירה את הסרטונים הבעיתיים.
לאור אופיו של האתר, המאפשר למשתמשים להציג סרטונים בנושאים שונים, הרי שהוא יוצר אתגר ממשי למדינות ברחבי העולם ובעיקר לאלו הערביות והאסלאמיות בכל האמור ביכולת הממשל לחסום אתר בעל פופולאריות ותפוצה כה נרחבים לפרקי זמן ארוכים. כל אחת ממדינות אלו חוסמת את האתר משיקוליה ולפרקי זמן משתנים. החסימה מתבצעת בהתאם לאופייה של החברה ותרבותה, מידת הריכוזיות הקיימת בה ואופיו של הממשל.
האתר YouTube מהווה דוגמה מוחשית ומקרה מבחן לכוחו של האינטרנט ולאתגרים החדשים שהוא מציב בפני משטרים, בעיקר אוטוריטאריים, בכל הנוגע להליכה על החבל הדק שבין רצון לחסום תכנים פוגעים מסוגים שונים ובין היכולת לחסום תכנים ואתרים רבים ולאורך זמן. לפיכך, בשל תפוצתו הרבה והרגישות הקיימת לתכניו, ניתן לראות בחסימתו ובהתייחסות אליו מעין 'נייר לקמוס' למצב חופש האינטרנט בכל מדינה ומדינה.
[1] אודות תפוצת האינטרנט בעולם הערבי והאסלאמי ושיעור חדירתו ראה;
Internet World Stats, "Internet Usage Statistics,".
http://internetworldstats.com/stats.htm
[2] YNET, "איראן חוסמת את YouTube.com,", 06.12.2006.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3336683,00.html
[3] Amira Al Hussaini, "YouTube Disables Activist's Account,", Global Voices Online, 28.11.2007.
http://www.globalvoicesonline.org/2007/11/28/egypt-youtube-disables-activists-account
Reporters Without Borders, "YouTube restores human rights blogger's account,", 04.12.2007.
http://www.rsf.org/article.php3?id_article=24584
[4] MoTIC, "YouTube censuré par Maroc Telecom!!!,", 25.05.2007.
http://motic.blogspot.com/2007/05/youtube-censur-par-maroc-telecom.html
John Thorne, "Moroccans cut off from YouTube,".
http://www.usatoday.com/tech/products/2007-05-29-4240815103_x.htm
[5] Too Huge World, "youtube blocked,", 27.07.2008.
http://toohugeworld.wordpress.com/2008/07/27/youtube-blocked
[6] Moey, "Youtube is blocked in Syria,", revealed'08, 28.07.2007
http://moeys.net/2007/07/28/youtube-is-blocked-in-syria
[7] Curt, "YouTube Blocked in Syria,", Committee to Protect Bloggers, 30.08.2007
http://committeetoprotectbloggers.org/2007/08/30/youtube-blocked-in-syria
[8] Reporters Without Borders, "More than 100 websites blocked in growing wave of online censorship,".
http://www.rsf.org/article.php3?id_article=24671
[9] redOrbit.com, "World Governments Target YouTube,", 11.03.2008
http://www.redorbit.com/news/technology/1290882/world_governments_target_youtube/index.html
הארץ, "פקיסטאן מחרימה את יו-טיוב בעקבות "סרטון נגד הקוראן",", 25.02.2008.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/957435.html
[10] Sami Ben Gharbia, "Human rights videos besiege the Tunisian Presidential palace,", Global Voices Advocacy, 27.05.2008.
[11] YNET, "טורקיה: הוסרה החסימה של אתר YouTube,", 11.03.2007.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3374877,00.html
Alex Zaharov-Reutt, "Shock: Is YouTube cooked in Turkey?,", iTWire, 08.03.2007.
http://www.itwire.com/content/view/10258/53
[12] Sami Ben Gharbia, "Turkey Blocks YouTube. Again,", Global Voices Advocacy, 19.09.2007
http://advocacy.globalvoicesonline.org/2007/09/19/turkey-blocks-youtube-again
[13] YNET, "טורקיה חוסמת שוב את YouTube,", 20.01.2008.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3496610,00.html
[14] Reporters Without Borders, "YouTube censored yet again by another court order blocking access,", 25.11.2008.
http://www.rsf.org/article.php3?id_article=29421
<!– /* Font Definitions */ @font-face {font-family:"Arial Unicode MS"; panose-1:2 11 6 4 2 2 2 2 2 4; mso-font-charset:128; mso-generic-font-family:swiss; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:-1 -369098753 63 0 4129279 0;} @font-face {font-family:"@Arial Unicode MS"; panose-1:2 11 6 4 2 2 2 2 2 4; mso-font-charset:128; mso-generic-font-family:swiss; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:-1 -369098753 63 0 4129279 0;} /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0pt; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:Arial;} a:link, span.MsoHyperlink {font-family:"Times New Roman"; mso-ascii-font-family:"Times New Roman"; mso-hansi-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:"Times New Roman"; color:blue; text-decoration:underline; text-underline:single;} a:visited, span.MsoHyperlinkFollowed {color:purple; text-decoration:underline; text-underline:single;} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} –>
"חסימת YouTube בעולם הערבי והאסלאמי,", אוריינט אקספרס, בטאון לעניינים מזרח תיכוניים מטעם תלמידי המחלקה ללימודי המזרח התיכון – אוניברסיטת בר-אילן,
(גיליון 5, ינואר 2009).