ההפגנות באיראן – ההישרדות האמיתית

האירועים הסוערים שתפסו את הכותרות משקפים את הבעייתיות של הפער הדיגיטלי: המשכילים נותרו לבד במערכה. וגם בשביל המערב הם לא יותר מתוכנית ריאליטי

הדיווחים על הפגנות באיראן בטוויטר ובאתרים נוספים לא רק תפסו את כותרות העיתונים והאתרים בחודשיים האחרונים, אלא במקרים רבים החליפו את הדיווח הרשמי. עד כדי כך שבסוכנויות הידיעות הקדימו בחלק מהידיעות אזהרה לפיה הדיווח הגיע מדיווחי עדי ראייה באיראן ומסוכנויות ידיעות איראניות, וכי הן לא עברו אימות.

אבל, ד"ר טל פבל, מומחה לאינטרנט ולטכנולוגיה במזרח התיכון ובעולם האיסלאמי, חושש שבסופו של דבר האינטרנט מעצים את החוויה בעבור העדים הפסיוויים במערב ולתחושה של מדינה שלמה המתקוממת נגד משטר איסלאמי מדכא אין אחיזה במציאות. "זה נוצר רק בטהרן ולא ממש מתפשט לערים אחרות. זו לא תופעה עממית והסיבה הפשוטה הזאת היא שזאת תוכנית ריאליטי אחת גדולה", הוא אומר.

פבל, שירצה מחר על פייסבוק, יוטיוב וטוויטר ככלים לשינוי בחברה הערבית בכנס של עמותת אשנ"ב על אינטרנט וריאליטי במכון הטכנולוגי בחולון, מתייחס לשני המובנים הנפוצים של המילה ריאליטי – הסוגה הטלוויזיונית ו"מציאות" במובנה הפשוט.

מצד אחד, הוא מדבר בהתלהבות כנה כשהוא עוסק בכוח שנותן האינטרנט לקבוצות שוליים בחברה האיסלאמית והחיבור שלו למציאות הפוליטית. כבדרך אגב הוא גם מציין שהרעיון להרצאה עלה הרבה לפני שרחובות טהרן נשטפו ירוק. כאן הוא מציין חשבונות טוויטר המוקדשים לעדכונים לקהילה ההומו לסבית כמו Alwaan, שמסייע להפיץ מידע לחברי קהילה.

המהפכה לא תשודר בטלוויזיה

בנוסף הוא הזכיר חשבונות טוויטר שנועדו לגייס תמיכה למען שחרור יחידים הכלואים בידי משטרים כאלה ואחרים. האחד מהם הוא של ריזאנה נאפיק, אזרחית סרי לנקה בת 17 שעומדת בפני הוצאה להורג בסעודיה בגין רצח של ילד שהיה בטיפולה. נאפיק טוענת מנגד כי מות הילד היה תאונה. בחשבון שלה, היא או סביר יותר להניח כי מישהו המנסה להביא לשחרורה, מספרים על דיווחים של הוצאות להורג בסעודיה. "אלה לא דברים שהיו יכולים לצאת אל הפועל באמצעי התקשורת הישנה של רדיו, טלוויזיה ועיתונות", הוא אומר.

אבל, בכל הנוגע לאירועים באיראן הוא די בטוח שהם לא יובילו למהפכה. זאת למרות שבניגוד לאירועים רבים בארץ או במערב, השכבות המשכילות לא הסתפקו בציוצים נזעמים מכסא המחשב והיו מוכנות לצאת לרחובות ולהסתכן בעימות עם המשטרה ואף במוות. עם כל האומץ של המפגינים, הפער הדיגיטלי היה בעוכרם – המצייצים בטוויטר הם גם אלה שיצאו לרחובות. אבל, הם נותרו בודדים במערכה – ללא תמיכה מהמגזרים הכפריים, או של מיעוטים אתניים באיראן.

אבל לא פחות חשוב מכך – בעבורנו, המערב הליברלי הם לא יותר מספקטקל – תוכנית הישרדות בשידור חי. "כדי שמשהו ישתנה אתה צריך ערעור על הלגיטימציה גם מבית וגם מחוץ", מציין פבל. "יכול להיות שאם הציבור היה זוכה לסיוע רב יותר מארה"ב מהמערב וגם מממשלים ערבים.תושבי איראן היו יוצאים לרחוב בהמוניהם. זה מעגל בו אחד מזין את השני". אבל התמיכה הבינלאומית בהם נותרה מינורית. ארה"ב ואירופה לא ממש לוחצות על איראן להפסיק את הדיכוי. בניגוד למה שאירע בתקופת נפילת השאה, אז ארה"ב והקהילה הבינלאומית לחצה עליו להימנע משימוש בכוח נגד המפגינים ומסתפקות בגינויים בלשון רפה.

לקחת את הטוויטים של הגולשים באירן בעירבון מוגבל

בדיוק כמו תוצאות הבחירות באירן – כדאי לקחת צעד אחורה ולבחון טוב טוב אתהדיווחים המגיעים מהגולשים ברשתות החברתיות. חסרונן הגדול של אותן רשתות חברתיות, ובדגש על טוויטר, הינה אי היכולת לעמוד על הזהות האמיתית של מוסר המידע ועלאמינותו

ד"ר טל פבל | חדשות 2 | פורסם 16/06/09 21:17

הבחירות לנשיאות באירן שהתקיימו ביום שישי האחרון ובעיקר תוצאותיהן, שהראו ניצחון ברור אך מפוקפק לנשיא המכהן מחמוד אחמדינג'אד, יצרו גל תקשורתי רחב תהודה אשר בו האינטרנט, בדגש על הרשתות החברתיות, ממלאים תפקיד מרכזי.

התקשורת מלאה בדיווחים שונים המצטטים בלוגרים ומצייצים (טוויטרים) אירנים המתארים את המתרחש במדינה וברחובות הבירה. קרנן, חשיבותן ועוצמתן של הרשתות החברתיות מצויות בעליה בתקופה זו. ללא ספק הצרוף 'טוויטר' ו'אירן' הינו מהיותר חמים כיום.

אולם דווקא בימים אלו בהם הרשתות החברתיות הופכות למקור חדשותי לא רק לגיטימי, אלא לעיתים כמעט בלבדי, ראוי להתייחס לדברים במידה של תשומת לב ובביקורתיות נדרשת.

זיופים בטוויטר?

חסרונן הגדול של אותן רשתות חברתיות, ובדגש על טוויטר הינה אי היכולת לעמוד על הזהות האמיתית של מוסר המידע ועל אמינותו. אמנם לעיתים קיים קישור לאתר או לבלוג המהווה הפלטפורמה העיקרית של דיווחי אותו גורם. אולם לא בהכרח די בכך.

קיים בטוויטר חשבון אשר נטען כי הוא של חסן נסראללה והכולל תמונה של האיש, קישור לאתר הארגון ואף תמונת רקע הכוללת את סמלו. אולם חשבון זה כולל חמישה דיווחים בלבד כאשר הראשון שבהם הוא "צופה בחדשות". אליבא דכולי עלמא שלא ניתן לערוב לכך שלמרות כל הסממנים לאותנטיות לכאורה, אין המדובר בזיוף.

כבר היו דברים מעולם – קיימים שני חשבונות טוויטר לציפי ליבני כאשר אחד מהם מוגדר מפורשות כזיוף למרות שכולל את כל הסממנים להיותו אמיתי (ונראה אף אמין וממלכתי יותר מזה אשר אמור להיות המקורי). בעולם ניתן למצוא אף תעוד לזיופים מפורסמים של חשבונות טוויטר. חלקן של דמויות מפתח בעולמנו.

גם המנהיג הרוחני בטוויטר

ובחזרה לאזורנו: האם הנשיא לשעבר מחמד חאת'מי (או מי מלשכתו), אכן מצייץ בחשבון הנושא את שמו ואשר אחריו כ-600 עוקבים? למסע הבחירות של אחמדינג'אד חשבון בטוויטר, למיר חסין מוסוי קיימים לפחות ארבעה כאשר שניים חסרי דיווחים ואחד נראה על פניו כאמין ביותר ובו קרוב ל-6,500 העוקבים אחר למעלה ממאתיים דיווחים עד כה. החשבון מקשר לעמוד ב-Flicker ובו למעלה מ-1,300 תמונות ובכלל זה מארועי הימים האחרונים.

לא בהכרח ניתן לעמוד בכל עת על אמינות כל פוצה פה ומצייץ בטוויטר, אולם דווקא בימים אלו בהם שרות זה הופך לשם דבר לא רק במדורי האינטרנט, אלא גם כאמצעי תקשורת חלופי, חשובה ביתר שאת הביקורתיות. יש לבדוק האם קיים אתר או בלוג פעיל מאחורי הטוויטר הנדון, כמה דיווחים יש בו, נושאם ותדירותם וכן לבצע בדיקות חיצוניות במטרה לגלות זיוף או חשבונות כפולים לאותו אדם או ארגון.

קיימים בלוגרים ומצייצים רבים אשר דיווחיהם משרטטים לנו את התמונה האמיתית המתרחשת ברחובות איראן כיום. אולם, כבמקרים אחרים, חשוב לברור את המוץ מהתבן בעיקר בעת הסתמכות הרבה כיום על כלים דוגמת הטוויטר אשר בבסיסם עומדים המידע מיידי והזהות האנונימית.