מבצע 'עופרת יצוקה' בראי אתרי החמאס
מבצע "עופרת יצוקה" מאפשר לבחון את יחסו של החמאס לישראל ולזירות השונות, כפי שמצטייר מאתרי האינטרנט שלו[1] במהלך השבוע הראשון למבצע. המבצע מעניק לחמאס הזדמנות תעמולתית להציג עצמו בעמדת המיעוט המתגונן לא רק למול ישראל, אלא גם מול הזירה הפלסטינית והערבית, ובמקביל לפעול למען ערעור הלגיטימיות השלטונית של הרשות הפלסטינית ושל העומד בראשה על-ידי הצגתם כמשתפי פעולה עם ישראל, וכבעלי אינטרס בקיומו של המבצע על מנת שיוכלו לרשת את שלטון החמאס לכשייפול. מנגד משתמש החמאס באירוע להדגשת היותו חלופה אותנטית לשלטון הרשות שהזניח את הפלסטינים, תוך קריאה לתושבי הגדה לפתוח באינתיפאדה שלישית כנקמה על מבצע צה"ל ברצועה. החמאס מנצל את המבצע על מנת להשחיר את פניה של מצרים ושל נשיאה ולהציגם כשותפים להתקפה וככאלו המונעים מתושבי הרצועה סיוע הומניטארי.
המסרים של החמאס
מאתרי הארגון מצטיירת התמונה כי המבצע הינו מזימה אזורית של גורמים בעלי אינטרסים המעוניינים להפיל את שלטון החמאס, ולהציב במקומו את שלטון הרשות הפלסטינית. זאת תוך שתיקת הממשלים הערביים ובגיבוייה של ארצות הברית.
קו הסברה זה בא לידי ביטוי כבר ביום הראשון למבצע. דובר החמאס טען ש"טבח שכזה התאפשר רק הודות לשתיקתם של הערבים, מזימת האירופאים, ותמיכת ארצות הברית בכיבוש הישראלי". החמאס מגנה את המשטרים הערבים בכללותם על שתיקתם ועל תגובתם הרפה למבצע. זאת, לצד קריאה לרשות הפלסטינית, למצרים בפרט, ולעולם הערבי בכלל, לאחדות ולעזרה מדינית. בד בבד עם תיאור נזקי ההפצצות ותיאור דמותה ומטרותיה של ישראל, מתייחס החמאס בכתבותיו לזירות השונות: הפלסטינית, הערבית, המוסלמית והבין-לאומית.
ישראל – החמאס טוען כי ישראל אינה נלחמת, כדבריה, רק בחמאס, אלא בכל העם הפלסטיני, עליו גזרה כליה עוד בטרם המבצע. ישראל עושה זאת באמצעות הסגר שהטילה על הרצועה, ובאמצעות ההפצצות אשר פגעו במוסדות ממשל ובגופים אזרחיים שונים במהלך המבצע. עדות לכך מוצא החמאס בסירובה של ישראל להצעה הצרפתית להפסקת אש בת 48 שעות לצרכים הומניטאריים.
במקביל, ניסה החמאס ליצור בפרסומיו לוחמה פסיכולוגית מול ישראל; שימוש מגוון בנרטיב הנאצי (במלל ובקריקטורות) ובכלל זה השוואות שונות אשר כל מטרתן להציג את אכזריות ישראל, לשוות לה ממדים דמוניים ונאציים, ולהעצים את תיאור סבלם של תושבי הרצועה.
בנוסף, פרסם החמאס בתחילת המבצע ידיעה לפיה גלעד שליט נפצע, תוך סירוב למסור מידע כלשהו בנושא ותוך ציון כי המבצע עלול לגרום לכך שיהפוך לרון ארד נוסף. החמאס ניסה לייצר תמונת מצב של בלבול ומבוכה בצד הישראלי לאור המשך הירי, תוך הצגת ישראל כמוכנה להפסקת אש בשל כך.
הרשות הפלסטינית – החמאס פועל בזירה זו בשני מישורים; ערעור לגיטימיות שלטון הרשות, ומנגד חיזוק דמותו של החמאס כחלופה הולמת לכלל הפלסטינים.
פגיעה בלגיטימיות של הרשות הפלסטינית – החמאס עשה מאמצים לפגוע באמינות הרשות הפלסטינית, להציגה כשותפה, להלכה ולמעשה, (יחד עם מצרים) למבצע צה"ל ברצועה, זאת על מנת שתוכל לתפוס את מקומו בעזה לאחר נפילתו. החמאס העלה טענות לפיהן מתאם מחמוד עבאס את מהלכיו עם מצרים וישראל וכי ידע על מועד תחילת המתקפה הישראלית. עוד מאשים הארגון כי עבאס פועל, באמצעות גורמי "פתח" בעזה, לאיתור מיקומם של בכירי החמאס על מנת למסור את המידע לצה"ל, וכי יצר חדר מצב מיוחד אשר נועד להשתלט על עזה לכשיתמוטט שלטון החמאס שם. עבאס גם מואשם כי הורה לכוחות הביטחון של הרשות לעצור פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי על מנת למנוע מהם מלבצע פעולות נקמה בגדה המערבית ובתוככי ישראל.
החמאס מאשים את הרשות בכך שאינה מאפשרת לפלסטינים בגדה המערבית לתמוך באחיהם שברצועה. זאת באמצעות הוראה של עבאס לכוחות הביטחון לסכל כל ניסיון לפתוח באינתיפאדה שלישית בגדה. החמאס קובע כי הדבר נובע מחששו של עבאס כי התקוממות כזו תביא להתמוטטות שלטון הרשות בגדה המערבית וגניזת חלומו לשוב ולשלוט בעזה.
מנגד, קורא החמאס ליצירת התקוממות פלסטינית ואינתיפאדה שלישית, ופונה לרשות הפלסטינית לא למנוע את ההפגנות הפלסטיניות והפעולות נגד ישראל, בהדגישו כי פעולות אלו אינן מכוונות נגד הרשות.
חיזוק דמותו של החמאס בקרב כלל הפלסטינים – למול ערעור דמות הרשות הפלסטינית בכלל ודמותו של יו"ר הרשות בפרט, פועל החמאס בפרסומיו באינטרנט לחיזוק מעמדו. הוא קובע כי בעקבות הפעולה בעזה צפויה לגדול התמיכה העממית בו, בעוד שהתמיכה בהנהגת הרשות הפלסטינית צפויה לדעוך בשל תגובתה הרפה לפעולה. בד בבד מדגיש הארגון באופן שוטף את נחישות תושבי עזה ואת מחויבותו להגנתם לאחר שהעולם הערבי ובכלל זה הנהגת הרשות הפלסטינית נטשום.
החמאס קורא לדיאלוג לאומי בין כל הפלגים הפלסטינים, על פי תנאיו המוקדמים של הארגון ועל פי דרישותיו מהרשות הפלסטינית: שחרור כל האסירים הפוליטיים בגדה המערבית, דרישה חד-משמעית של הרשות לפתיחת כל המעברים לעזה, סיום הסגר והפסקת תעמולת הרשות נגד החמאס.
מצרים – חמאס מאשים את מצרים כי עשתה יד אחת עם ישראל ועם הרשות הפלסטינית, תוך גיבוי אמריקאי, לקשירת קשר להפלת שלטון החמאס בעזה. לפיכך, זוכה מצרים, לצד הרשות הפלסטינית, לגינוי החריף ביותר מבין הגורמים הערביים באתרי האינטרנט של הארגון.
המצרים והנשיא מבארכ אישית מואשמים במעורבות במשבר ברמה המדינית; אזכור כי המבצע החל 24 שעות לאחר ביקור שרת החוץ לבני בקהיר ומסיבת עיתונאים בה דנו הצדדים בצורך להפיל את שלטון החמאס. כמו גם התייחסות להתבטאויות שונות דוגמת זו של ראש המודיעין המצרי לפיו יש ללמד את החמאס, המונהג על ידי כנופיה, לקח, וכן התבטאותו של שר החוץ המצרי אשר האשים את החמאס בשפיכות הדמים וב"גרירת ישראל" למבצע.
המצרים מואשמים גם ברמה המעשית של מניעת מעבר סיוע הומניטארי לעזה על ידי סגירת מעבר רפיח ומניעת נחיתת מטוס סיוע לובי בשדה התעופה באל-עריש בטענות מטענות שונות.
העולם הערבי – המשטרים הערביים מואשמים בשתיקה ובהפניית עורף לעם הפלסטיני בעזה וכן בהימנעות מדרישה להפסקת המבצע, להסרת הסגר ולפתיחת המעברים לרצועה. במסגרת זו תקף הארגון את ההצהרות הרפות לטעמו של שרי החוץ הערביים בפגישתם בקהיר. מנגד, פונה הארגון לאותן מדינות על מנת שאלו יתגייסו לפעולה הומניטארית ומדינית לטובתם של תושבי רצועת עזה.
העולם המוסלמי – החמאס מפנה קריאה לעולם המוסלמי כדי שיקום ויתגייס לפעולה הומניטארית ומדינית למען תושבי עזה. במקביל, מבליט הארגון בפרסומיו באינטרנט ביטויי תמיכה והפגנות הזדהות של גורמים שונים בעולם המוסלמי, תוך הבעת תודה על גילויי תמיכה אלו.
לסיכום ניתן לשרטט שלושה מעגלי התייחסות:
גינוי העשייה – האשמות חריפות של החמאס את הרשות הפלסטינית ואת מצרים בשיתוף פעולה, להלכה ולמעשה, עם ישראל בפעולתה בעזה על מנת להביא להפלת השלטון החמאס שם, ובזניחת תושבי הרצועה.
גינוי אי העשייה – החמאס יוצא נגד שתיקת הממשלים בעולם הערבי ומצפה מהם ליותר עזרה מדינית להפסקת המבצע. מנגד, מדגיש החמאס את אהדת הציבור הערבי ואת השוני הקיים בין גילויי תמיכה אלו לבין שתיקת הממשלים.
עידוד ותמיכה – החמאס מוקיר תודה על הסיוע, המדיני וההומניטארי מהציבור המוסלמי ומארגונים שונים בעולם.
החמאס מצוי כעת בתחושת מגננה, לא רק צבאית. לאחר נטישת הגורמים הערבים והפלסטינים את תושבי עזה, מעוניין החמאס לעבור למצב של מתקפה עממית, תוך יצירת אבחנה ברורה בין הציבור הרחב לבין הממשלים הערביים הבוגדים לשיטתו. החמאס מעוניין להציג עצמו כחלופה הראויה לרשות הפלסטינית בגדה המערבית באמצעות ערעור דמותם ואמינותם של הרשות ושל העומד בראשה וזאת על ידי קריאה ישירה לתושבי הגדה לפתוח באינתיפאדה שלישית, כל זאת תוך התבטאויות רבות בדבר נאמנות החמאס לתושבי הרצועה, הלל לכושר עמידתם של אלה, וקריאות לאחדות כל הפלגים הפלסטינים.
לא מן הנמנע כי מבצע זה ותחושת הבידוד האזורי בו נתון הארגון, לצד הבידוד הפיזי בו נתונים תושבי הרצועה, יגרמו לחמאס לנסות ולייצא את התבערה לגדה המערבית בדמות אינתיפאדה שלישית ובכך לגרור את הרשות הפלסטינית לעימות גלוי מול תושבי הגדה ובמול ישראל ועל ידי כך להחלישו. או אז יוכל הארגון, נוסף על הרגל המצויה ברצועה, להעביר רגל נוספת של שלטון לגדה ובכך להקנות לו עמידה יציבה ואיתנה בשטחים, דבר העלול להיות הישגו הגדול מהמבצע הישראלי ברצועה.
[1] הסקירה מבוססת על ניטור קבוע ושיטתי של האתרים המרכזיים של ארגון החמאס:
- The Palestinian Information Center (http://www.palestine-info.info) – האתר פעיל במספר שפות. נבדקה בעיקר הגרסה האנגלית תוך השוואה לתכנים המצויים בגרסה הערבית בעת הצורך.
- אתר גדודי עז א-דין אל קסאם (http://www.alqassam.cc) – האתר פעיל בערבית ובאנגלית. רמת העדכניות בו נמוכה יותר, אולם ניתן למצוא בו הודעות שוטפות של נטילות אחריות לפעולותיו הצבאיות.