פוסטים

הסנקציות נגד איראן: מדינות ארה"ב מתגייסות למאבק

ראשי מחוז מרילנד האמריקני החליטו לבטל את האשראי ואת הפנסיות ולאסור את ההשתתפות במכרזים של חברות הסוחרות עם שוק האנרגיה של טהרן; "כספי משלמי המסים שלנו לא ישמשו לתמיכה במשטר האיראני", אומרת דוברת המדינה

ההבנה כי המשטר האיראני מהווה סכנה לעולם ואסור שיחזיק נשק גרעיני מחלחלת לאחרונה בארה"ב. לא כולם יכולים להציב קווים אדומים, לערוך מבצעים צבאיים או לשתק תחומי כלכלה חיוניים למשטר, אולם יש שמשתדלים לעשות כל מאמץ כדי למנוע מטהרן לנהל את העסקים כרגיל. צעדים שבהם נקטו ראשי מדינת מרילנד שבחוף המזרחי של ארה"ב, הגובלת בוושינגטון הבירה, הם דוגמה למאמץ מסוג זה.

על פי חוק שהעביר הקונגרס האמריקני בשנת 2010, ממשלי המדינות רשאים להטיל סנקציות עצמאיות על איראן. חקיקה רלוונטית התקבלה מאז בניו-יורק, בקליפורניה, בפלורידה ובאינדיאנה וכעת הצטרפה אליהן גם מרילנד.

בחודש אפריל התקבלה פה אחד בסנאט ובבית הנבחרים של המדינה המזרחית הצעת חוק האוסרת על חברות המשקיעות בענף האנרגיה האיראני בסכומים של 20 מיליון דולר או יותר להשתתף בפרויקטים ובמכרזים מטעם הממשל המקומי. ההשקעות האסורות כוללות לא רק השתתפות במיזמים טכנולוגיים, אלא גם מתן אשראי ומימון פנסיות לעובדי המדינה האיראניים בענף. בהתאם לחקיקה החדשה הודיעה המועצה לעבודות ציבוריות במרילנד ביום רביעי ל-22 חברות החשודות בשיתוף פעולה עם גופי אנרגיה ברפובליקה האסלאמית כי עליהם להפסיק את השקעותיהם שם.

"כספי משלם המסים שלנו לא ישמשו לתמיכה במשטר האיראני", אמרה השבוע דוברת ממשל מרילנד, רחל גילורי. היא הוסיפה כי החקיקה החדשה נועדה למנוע מהשלטון בטהרן לממש את שאיפותיו הגרעיניות ולפגוע בתמיכתו בטרור ובהפרת זכויות האדם.

המועצה לעבודות ציבוריות, שבה חברים המושל מרטין אומלי, מבקר המדינה של מרילנד פיטר פרנקוט ושר האוצר המקומי ננסי קופ, תעדכן את רשימת החברות הסוררות לאחר מעקב נוסף. כיום נמצאים בה תאגידי אנרגיה מסין, מהודו, מאיחוד האמירויות, מסינגפור, מבלארוס, מוונצואלה, מאנגולה ומשווייץ. גם קבוצת 'יונדאי התעשיות' הדרום-קוריאנית, מיצרניות מכליות הנפט המובילות בעולם (אין לה קשר לחברת 'יונדאי' שמייצרת מכוניות), נכללה ברשימה השחורה. אין שם, נכון לעכשיו, חברות אמריקניות. הגופים שהוזהרו יוכלו לערער תוך תשעים יום בטרם יוטלו עליהם הסנקציות בפועל.

פורסם במוסף הכלכלה של 'מקור ראשון' ב-21 בספטמבר 2012

למרות העיצומים, גידול בייצוא מארה"ב לאיראן

בזמן שאמריקה מכריזה על סנקציות מעל כל במה, מתברר שהיקף הייצוא שלה לטהרן, בעיקר של מוצרי מזון, גדל השנה בעשרות אחוזים. הרפובליקה האסלאמית מקצה את מטבע החוץ לייבוא מוצרים חיוניים

מדינות המערב מהדקות את העיצומים על איראן, אבל מתברר שהייצוא מארה"ב לרפובליקה האסלאמית גדל בשמונת החודשים הראשונים של השנה ב-32%. כך עולה מהנתונים שפרסמה השבוע הלשכה האמריקנית למפקד האוכלוסין.

בראש רשימת המוצרים המיוצאים לאיראן נמצאים חיטה ודגנים, שהיקף מכירותיהם לרפובליקה האסלאמית עמד בחודש אוגוסט על 89.2 מיליון דולר לעומת 21 מיליון בשנת 2011. הייצוא של מוצרי החלב זינק ביותר מפי שניים, מ-7.8 מיליון דולר ל-20.3 מיליון. גם במכירת ציוד רפואי לאיראן נרשמה עלייה, מ-4.7 מיליון דולר ל-8 מיליון. יצוין כי מוצרים אלה ניתנים לייצוא לאיראן גם במסגרת הסנקציות, בכפוף לאישור משרד האוצר האמריקני.

דווקא בהיקף הייצוא ההומניטרי לאיראן נרשמה ירידה השנה: מכירות מוצרי נייר ממוחזר, הכוללים בין היתר חומרי גלם לייצור חיתולים, צנחו מ-40.9 מיליון דולר ל-17.4 מיליון. כך גם היקף מכירתם של תרופות ומוצרים רפואיים ירד מ-26.7 מיליון דולר ל-14.9 מיליון. לפי האנליסטים הירידות בסעיפים הללו נובעות מקשיי תשלום מצד היבואנים באיראן, בשל הסנקציות החריפות שהטילה וושינגטון על המגזר הפיננסי במדינה.

פטור הומניטרי

ובינתיים יש בארה"ב מי שמזדעק לנוכח הנתונים המצביעים על ירידה בייצוא ההומניטרי לאיראן. אחת מהם היא קייט גולד, מראשי השדולה האמריקנית למען איראן והרשות הפלשתינית, שאמרה בראיון לסוכנות 'רויטרס' כי "הסנקציות של הממשל יוצרות מצב של מצור פיננסי הומניטרי דה-פקטו". גם שאוונה מוריס, סגנית נשיא במועצת החלב בארה"ב, הדגישה השבוע כי המועצה דורשת מזה זמן רב להגדיר רשימה ארוכה של מוצרים שיקבלו פטור הומניטרי גורף ממשטר הסנקציות האמריקני.

אלא שעל אף העלייה בהיקף הייצוא האמריקני לאיראן, חברות בארה"ב מתלוננות בחודשים האחרונים על קשיים הולכים וגדלים בסחר עם טהרן. הדבר לא מפתיע, בהתחשב בכך שהרשימה השחורה של הבנקים האיראניים המרכזיים, שדרכם התבצעו התשלומים מצד הייבואנים המקומיים, התארכה השנה, ובכך שלבנקים הקטנים יותר, שנותרו בינתיים מחוץ לרשימה, יש גישה מוגבלת למט"ח.

הקשיים בסחר החוץ אילצו את השלטונות האיראניים לנקוט צעדים לצמצום ייבוא סחורות בלתי חיוניות. השבוע דווח על החלטת הממשלה בטהרן לפרסם טבלת דירוג למוצרים מיובאים: חברות המייבאות מוצרים הנמצאים בדירוגים הגבוהים בטבלה יזכו לשערי דולר הנמוכים מערכם בשוק, ומנגד גופים המייבאים מכוניות, טלפונים ניידים, מוצרי קוסמטיקה וביגוד – סחורות הנמצאות בתחתית הדירוג – ייאלצו לשלם יותר תמורת המטבע האמריקני. על פי דיווחי הסוכנות 'רויטרס', הממשלה אף מתכננת בהמשך להטיל מסים מוגדלים על מוצרים אלה.

פורסם בעמוד הכלכלה של 'מקור ראשון' ב-19 באוקטובר 2012

בנקים מרכזיים על כוונת הקונגרס

על פי דיווח ברשת אל מוניטור, בקרוב תעלה בבית הנבחרים בוושינגטון הצעת חוק הכוללת חבילת סנקציות חדשות נגד תנועת החיזבאללה שתאפשר למשרד האוצר האמריקני לנקוט צעדים נגד בנקים מרכזיים ומוסדות פיננסיים נוספים אשר "מסייעים ביודעין" לפעילות טרור המכוונת נגד ארה"ב. מטרת הסנקציות כלשון טיוטת החוק "נקיטת גישה מקיפה כלפי אחד האיומים הגדולים על ארה"ב".

על פי סיכום הצעת החוק, הצעדים החדשים ירחיבו את העיצומים הפיננסיים נגד ארגון הטרור הלבנוני ויפגעו בזרועותיו הנוספות, כגון גופי תקשורת דוגמת רשת אל מנאר. מטרתו היומרנית משהו של החוק המוצע, כך לפחות נאמר בסיכום המדובר, היא למנוע את הפעילות הלוגיסטית והפיננסית הגלובלית של החיזבאללה.

החוק, אם יתקבל, יצור לחץ לא רק על בנקים בלבנון אלא גם ברחבי אירופה. בנוסף, מקווים מציעי החוק, הוא יפגע גם במאמצי איראן, מעניקת החסות העיקרית של הארגון, ובבעל בריתו החשוב בשאר אסד.

אם החוק יעבור, ארה"ב כאמור תוכל לנקוט צעדים נגד בנקים מרכזיים ברחבי העולם. גם ספקי תקשורת בינלאומיים שימשיכו לעשות עסקים עם רשת אל מנאר יפגעו. פעילות כזאת תוכרז בהמשך כסיוע פיננסי לטרור.

בנוסף, החיזבאללה תוכרז כגוף העוסק בסחר בסמים וארגון פשע בינלאומי. שתי ההכרזות יחייבו את הממשל האמריקני במעקב ודיווח תקופתיים אחרי הפעילויות הפליליות הללו של הארגון הלבנוני.