חדירת הסלולר למזרח התיכון לוותה בקשיים המאפיינים את מדינות האזור – שמרנות, ריכוזיות, מגבלות שלטוניות על חופש הביטוי, תשתית טכנולוגית חלשה ועוד.

במשך שנים מרבית מדינות האזור היו בתחתית הרשימה של מדינות העולם בהיבט חדירת מערכות מידע, אמצעי תקשורת וטכנולוגיה לתחומן.

תקשורת הסלולר במזרח התיכון מהווה אתגר שלטוני רב עוצמה עבור משטרים ריכוזיים השולטים על אמצעי התקשורת ואשר חופש הביטוי והמידע נעדר במדינותיהם. בדומה לשליטתם באמצעי 'התקשורת הישנה', אלו אוכפים סמכותם גם על אמצעי 'התקשורת החדשה'; אינטרנט וסלולר. מכשירי טלפון סלולריים מאפשרים גישה מידיית לכל אותם אשר נמנעה מהם גישה לאמצעי תקשורת, יכולת ביטוי והעברת מסרים במדינות האזור. בכלל זה צעירים ובני נוער אשר יכולים כעת ליצור קשר ואף להכיר בני ובנות זוג ולפתח מערכות יחסים, מתנגדי משטר המתאמים הפגנות ומדווחים על עימותים עם כוחות הבטחון, פעילי זכויות אדם המתעדים עדויות על מעצרים ועינויים ואף פעילי טרור העושים שימוש נרחב במכשירים הסלולריים וביכולותיהם המגוונות לצורכיהם

חדירת הסלולר למזרח התיכון לוותה בקשיים המאפיינים את מדינות האזור; שמרנות, ריכוזיות, מגבלות שלטוניות על חופש הביטוי, תשתית טכנולוגית חלשה ועוד. כך, נתונים מתחום התקשורת, מיקמו במשך שנים את מרבית מדינות האזור בתחתית הרשימה של מדינות העולם בכל האמור בחדירת מערכות מידע, אמצעי תקשורת וטכנולוגיה לתחומן.

בתחילת שנות האלפיים היו מדינות המפרץ לבעלות שיעורי חדירה וגידול גבוהים בתחום זה (כביתר תחומי הטכנולוגיה), אולם בהדרגה הצטרפו מדינות רבות באזור למהפכה הסלולרית. אכן, בשנים האחרונות חווה המזרח התיכון צמיחה נרחבת בתחום זה בשל שינויים במדיניות הממשלים המקומיים, לצד צמיחה כלכלית.

שנת מפנה היתה 2005 בה הצטרפו 20.6 מיליון מנויים חדשים לתקשורת הסלולרית ובכך עמד מספר המנויים במזרח התיכון בסוף אותה שנה על כ-63 מיליון. בשנה זו גדל שיעור חדירת הסלולר לעראק ואלג'יריה בשיעור תלת ספרתי ובסוריה, מצרים (בה היה המספר הגדול ביותר של מנויים וגידול של 84 אחוזים באותה השנה לכדי שיעור חדירה של 19 אחוזים), ירדן (בה שיעור החדירה היה הגדול ביותר מ-28 אחוזים בסוף שנת 2004 ל-53 אחוזים בסוף שנת 2005), עומן, ערב הסעודית, תוניסיה ותימן – שיעור החדירה הממוצע לשנה היה גדול מ-50 אחוזים.

ירדן ובחרין נחשבו במחצית העשור לליברליות ביותר בשוק התקשורת לעומת מדינות דוגמת לבנון, לוב ואיראן אשר בהן שררו מחסומי כניסה או תעריפים גבוהים.

בסוף שנת 2006 חצה המזרח התיכון את רף 130 מיליון חיבורים סלולריים והפך לאזור בעל שיעור הגידול השני בעולם אשר עמד על 30 אחוזים (לאחר אפריקה בה שיעור הגידול היה 45 אחוזים). באותה עת היוו תורכיה, איראן וערב הסעודית 79 אחוזים מסך פעילות זו ובהן שיעור החדירה הממוצע של תקשורת סלולרית עמד על 67 אחוזים בהשוואה לממוצע האזורי של 50 אחוזים.

איראן מהווה שוק בעל צמיחה מהירה ביותר ולאחריה תורכיה (המהווה אחת מהמדינות היותר פעילות בתחום הסלולר באזור) וערב הסעודית (אשר היוותה 15 אחוזים משוק הסלולר באזור).

בנוסף, אפגניסטן, עראק וסוריה צמחו בתחום הסלולר יותר מכל במזרח התיכון, כאשר שיעור החדירה אליהן היה נמוך משמעותית מהממוצע באזור. נתונים המעידים כי מדינות אלו טרם מיצו את מלוא הפוטנציאל שלהן בתחום חדירת התקשורת הסלולרית לתחומן.

ממחקר שבחן במחצית 2008 את סוגי השימוש בתקשורת סלולרית במזרח התיכון, עולה כי השימוש העיקרי הינו לשם גישה לאינטרנט, לאחר מכן שיחות וידאו וצפיה בטלויזיה באמצעות הטלפון הסלולרי באמצעות מכשירי דור שלישי.

עלויות

ההכנסות מטלפונים קווים במזרח התיכון מצויים בירידה מתמדת כביתר מדינות העולם. במחקר אשר סקר בתחילת 2009 46 מפעילים סלולריים מקרב 19 מדינות במזרח התיכון וצפון אפריקה, התחוור כי מרוקו ולבנון היו היקרות ביותר בעלויות השימוש, בעוד מצרים ותימן הן הזולות ביותר. מחקר מאוקטובר 2006 חשף נתונים דומים לפיהם לבנון היתה היקרה ביותר מבין 19 המדינות שנסקרו לצד מאוריטניה, בעוד תימן ואיחוד האמירויות הציעו את המחירים הזולים ביותר[1].

בשל התחרות בין המפעילים השונים בשוק הסלולר באזור, עברו מרביתם לאמץ שיטות חיוב לפי שניות או חלקי דקה בעוד מעטים ממשיכים לחייב לפי דקות שלמות.

אפליקציות סלולריות

התפתחות תחום הסלולר מאפשרת כיום מגוון רחב של שימושים מלבד יצירת תקשורת בין אנשים. מכשירי טלפון רבים תומכים כיום ביישומים מגוונים גם עבור העולם האסלאמי. במסגרת זו ניתן למצוא כיום שלל יישומים דתיים ובכלל זה כתבים אסלאמיים שונים אותם ניתן להוריד למכשיר הסלולר ולקרוא בהם, יישומים המציינים את מועדי התפילה ואחרים המצביעים על הכיוון למכה, מחשבוני צדקה ויישומים רבים אחרים.

מוסר, חוק וסלולר

הסלולר, בדומה לאינטרנט, מהווה אתגר רב לא רק לגורמי השלטון אלא אף לגורמי הדת בשל היותו כלי זמין להפלת מחיצות בין המינים וליצירת תקשורת בין צעירים, כמו גם פגיעה אפשרית בערכי המוסר, הדת והחברה.

בתחילת שנות האלפיים אסרה ערב הסעודית על הכנסת טלפונים סלולריים אשר כלולה בהם מצלמה, מה שהפך טלפונים אלו ללא חוקיים בשטחה. זאת בשל החשש כי גברים יצלמו באמצעותם נשים ללא רשותן ויפרסמו את התמונות באינטרנט. יתר על כן, באותה התקופה נעצרו מספר מקומיים אשר אנסו נערה, תעדו את הארוע באמצעות טלפון סלולרי ואף הפיצו את הסרטון.

במהלך השנים פורסמו מספר פסקי הלכה דתיים אסלאמיים נגד השימוש בטלפונים סלולריים מטעמים שונים, זאת לצד שאלות הלכתיות בנושא שהעלו המשתמשים באתרי אינטרנט יעודיים.

הסלולר ברשות גורמי מחאה

הארועים האלימים שלאחר הבחירות לנשיאות באיראן בחודש יוני 2009 הוכיחו לא רק את עוצמת האינטרנט במשטרים ריכוזיים כמצוי במזרח התיכון, אלא גם את עוצמת הטלפונים הסלולריים. אלו שימשו לא רק אמצעי ליצירת תקשורת בין המפגינים לבין עצמם, אלא גם כלי לתעוד ההתנגשויות עם כוחות הבטחון והפצת המידע, במלל ובוידאו, לרחבי העולם תוך זמן קצר מרחובות איראן.

הדוגמא הבולטת מכל היא של סרטון הוידאו המתעד את רגעי גסיסתה של הנערה נדא סולטאן לאחר שנפגעה מאש כוחות הבטחון. הסרטון הועלה במהרה לאינטרנט והופץ ברחבי העולם. בכך הפכה נדא לאחר מותה לסמל מאבק הרפורמיסטיים באיראן.

במקומות אחרים בעולם שימש הטלפון הסלולרי אמצעי דיווח מיידי עבור בלוגרים ופעילי זכויות אדם שנעצרו. בארועים שונים דיווחו אלו בעת מעצרם לחשבון ה-Twitter שלהם באמצעות הטלפון הסלולרי ומשם לציבור הרחב. דיווחים אלו לא רק תעדו את דבר המעצר, אלא שימשו 'תעודת ביטוח' לעצורים ואף הביאו לתהודה רבה ולשחרורם המהיר של אלו.

טרור וסלולר

גורמי טרור ממהרים לאמץ בטכנולוגיות חדשות לצרכיהם ולהשתמש בהן ובכלל זה תוכנות תקשורת והצפנה יעודיות, אינטרנט ורשתות סלולר.

היישומים הקיימים בעולם הסלולר, מאפשרים לגורמי טרור לא רק להשתמש בטלפונים סלולריים לשם תקשורת ביניהם והעברת מסרים, אלא למגוון רחב של פעולות במחזור חיים של פעולת טרור. באמצעות מכשירים אלו יכולים כיום גורמי איסוף מקרב פעילי טרור לאסוף מל"מ על יעדים, לתעד זאת ולהעביר את המידע מיידית ליתר הפעילים הנוגעים בדבר.

גורמים אלו מתעדים באופן שוטף, בין השאר באמצעות טלפונים סלולריים, פעולות טרור המבוצעות על ידם, לשם תעמולה ויחסי ציבור.זאת על ידי הצבת הסרטונים באתרי אינטרנט ופורומים של ארגונים אלו.

בנוסף, יישומים סלולריים שונים מאפשרים כיום לגורמי טרור לאתר יעדים ולנווט באמצעות שרותי מפות ו-GPS, להפעיל מטעני נפץ ואף לקרוא בכתבים דתיים במכשירים אלה.

לסיכום

התקשורת הסלולרית הביאה אמצעי ביטוי לקהלים רבים במזרח התיכון ובשל כך לאתגר שלטוני ודתי רב. יתר על כן, פריחתו, עוצמתו וחשיבותו של האינטרנט במזרח התיכון חבים רבות לתפוצת הסלולר באזור וליכולות שמאפשרים כיום מכשירי טלפון סלולריים לגישה המיידית לאינטרנט ולדיווח על ארועים בעת התרחשותם.

בדומה לאינטרנט השוטף את האזור, כך גם התקשורת הסלולרית, מעלה את הצורך והדרישה מקרב קהלים רבים באזור ליתר חופש ומידע. מנגד, דרישות אלו נענות במקרים מסויימים בהכבדת יד השלטון על הציבור בדרכים שונות.

לא בהכרח שהעמקת חדירת התקשורת הסלולרית, תביא באופן ישיר ליתר דמוקרטיזציה במזרח התיכון. אולם ללא ספק התקשורת הסלולרית מזינה תהליכים אלו, מתעדת אותם ותתעד הפגנות עתידיות, דרישות ליתר חופש ואולי אף מהפכות עתידיות.

[1] לרשימת כלל המפעילים הסלולריים במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ראה: http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_mobile_network_operators_of_the_Middle_East_and_Africa